הגורו על 64 נבחרות: המונדיאל משתנה — והמשחק לא יהיה כמוהו

ג'אני אינפנטינו הציע מהפכה מספרית: מונדיאל של 64 נבחרות. זה מהלך שמטרתו הגדלת ההכנסות והחשיפה הגלובלית, אבל כבר עכשיו ברור שהמשחקים ישתנו בדרמטיות.

מהלך כזה ידלל את הרמה הממוצעת, ישנה את מבנה המוקדמות וייצר עוד שלב-קבוצות ויותר משחקי דרייב־אנד־קושי. מצד שני, פתיחת הבמה לנבחרות קטנות יוצרת רגעים דרמטיים ותקווה למדינות שלא ראו מעולם הופעה טורנירית עולמית.

העומס על לוח השנה של השחקנים והקבוצות יחריף, ומועדונים יורידו את הראש מול לוח זמנים צפוף ופציעות. מבחינת אירוח זה דורש תשתיות, מלונות, טיסות ושילוב של לוגיסטיקה שאפילו מדינות מעצמה עשויות להיתקל בהן בקושי — והמחיר הכלכלי ייפול לא רק על פיפ"א.

אני אומר בקול ברור: זה מהלך מסחרי עם סיכונים ספורטיביים משמעותיים. ההמלצה שלי — לדחות הרחבה מלאה, לאמץ פתרון ביניים (כמו 48 נבחרות או ניסוי אזורי), ולהטיל חובות הגנה על איכות וטיב המוקדמות; אם יכפו 64 עכשיו, הצפויה היא סחיטת איכות ופגיעה במותג לאורך זמן.