זידאן בחזית: הקוסם שבא לסדר את צרפת

הודעת ההתאחדות הצרפתית להשקת זינדין זידאן כמאמן הנבחרת נחתה כמו פצצה שקטה: מסיבת עיתונאים, משפט קצר — "בקרוב תראו את הסגנון שלי" — והרבה ציפיות וחששות בו־זמנית. ההצגה לא הייתה רק טקס; היא שידרה אמון מלא במנג׳ר בעל קריירת מועדונים מזהירה. הציפייה הציבורית מתמקדת בשילוב בין כריזמה טקטית לניהול כוכבים.

זידאן מגיע עם רפרטואר שידוע בפלורליזם טקטי וביכולת להסתגל לשחקנים, לא עם תבנית קפואה. עבור נבחרת כמו צרפת זה אומר דגש על שליטה במרכז, חופש להתקפה סביב אמבפה ושימור יציבות הגנה דרך מערך מאוזן. אבל המעבר מניהול יום־יומי במועדון לניהול נבחרת עם זמני אימון קצרים דורש התאמות מהירות ומדיניות ברורה לגבי בחירות וסגנון.

השאלה המרכזית היא איך זידאן ינהל את מערכת הכוכבים והאינטרסים המועדוניים: האם ייתן עדיפות לאיזון סגלי או יסתמך על שמירת מעמד למובילים. צעירים מהליגה הצרפתית יקבלו הזדמנויות רק אם ישמשו למטרות טקטיות ברורות, לא כאקסיומות פוליטיות. הסיכון האמיתי הוא חוסר עקביות בבחירות והתגובות ללחצים תקשורתיים — שם ייבחן הרציונל של המנג׳ר.

להגיד את זה בפשטות: זידאן יכול להחזיר את צרפת למסלול התוקף והיעיל, אבל לא מיידית. ההמלצה הברורה שלי היא לגבש צוות אימון קבוע, לתת לו לפחות עונה וחצי של עבודה שקטה, ולהגן עליו מהסחות דעת פוליטיות. בתוך שנה–שנתיים ניתן לצפות ליציבות טקטית ולתוצאות שתשקף הן שיטה והן אופי.