לא יפה — אך מלא ניצוצות: מה נשאר מנבחרת ישראל בליגת האומות

הקמפיין של נבחרת ישראל בליגת האומות נגמר בכותרת אחת: לא יפה. תוצאות לא יציבות, נקודות שבורות ושאלות על זהות קבוצתית. גם האוהדים וגם המבקרים יצאו עם טעם של חוסר שביעות רצון.

עם זאת, לא הכל שחור — היו פה ניצוצות אמיתיים; צעירים שפרצו, מצבים התקפיים שנראו מחושבים ויכולת של רגעים שהראו אופק. הבעיה העיקרית היא חוסר עקביות: ערב אחד משחק טוב, ולמחרת משחק שבו הכדורים נעלמים.

האחריות עוברת דרך המאמן וההנהלה: בחירות טקטיות, רוטציות ובעיקר עומק סגל חשפו חולשות מבניות. אין כאן רק רע משחק לילה אחד — יש פער בין המדיניות המקצועית לבין שגרת העבודה היומיומית בנבחרת.

המסקנה שלי ברורה ופשוטה: לא לשרוף את הקמפיין, אלא לנצל אותו. להשקיע בתשתית הנוער, להגדיר תפקידים ברורים לכל שחקן ולבנות סגל שנשען על עקרונות ברורים — אחרת הניצוצות הללו יכבו לפני שיהפכו להבה.