גמר סיוט — אוהדים מאוחדים מול ההתאחדות

הלילה שהיה אמור להיות שמח הפך למסכת של כישלונות: החלטות שיפוט שנויות במחלוקת, בעיות ביטחון וכאוס ארגוני שנפערו מול עיני מיליוני צופים. מה שהיה אמור להיות קצה עונה חגיגי התגלגל במהירות לזירת מחאה ציבורית שלא נראתה כאן שנים.

הגורמים לסיוט לא היו מקריים: טעויות וורבליות של השופטים, כשלים בטכנולוגיית ה-VAR וחוסר תיאום בין גורמי הביטחון לקהל יצרו מחדל שיכול היה להסתיים בפציעות ובאשמת רשלנות. אלה בעיות מבניות של התאחדות שממשיכה לנהל משברים בתגובות פוזיטיביות במקום לשנות שורשית את המערכת.

הנקודה הכי מסוכנת היא האחדות הבלתי צפויה של האוהדים — יריבים ביציעים גילו שפה משותפת מול גוף שמרגיש בלתי נבחר ועוין. הקמפיינים המשותפים, התובענות המשפטיות והמחאות מחוץ לשערי ההתאחדות חושפים קרע בין הציבור לכדורגל הרשמי; זה כבר לא עניין של עונה אלא של לגיטימציה.

כמנתח, אני אומר חד וברור: אם ההתאחדות רוצה לשמר את הספורט שהיא מנהלת, עליה לקרוא לוועדת חקירה עצמאית, להחליף הנהלות כושלות ולהכריז על תוכנית שקיפות ופעולה מיידית. אין מקום לדיבורים — או שיהיה תיקון רוחבי עכשיו, או שהכדורגל הישראלי ייספג מהסביבה החיה שלו ויחווה גל חרם וחוסר אמון מתמשך.