הפורענות הקרה שמונעת את החימום: מדוע הפירוטכניקה החמה תקועה למרות תמיכת ההתאחדות

התאחדות הכדורגל הצהירה בגלוי שהיא בעד הסדרת השימוש בפירוטכניקה החמה באצטדיונים, אבל ההצהרה נתקעת במציאות המונוקרטית של רגולציה ואכיפה. מצד אחד יש רצון למתן חוויה, מצד שני עומדות בפניו סכנות ממשיות שלא טופלו.

העיכוב אינו פוליטי בלבד: גורמי אכיפה כמו משטרת ישראל ושירותי הכבאות מציגים חששות מקצועיים משמעותיים בכל הנוגע לבטיחות הקהל, סיכוני שרפה ומכשולים לשרשרת האחראיות הארגונית. ללא תקנות ברורות, תקני ציוד ואישורים לנהלים — ההסדרה אינה ניתנת לאכיפה ונותרת בגדר סיכון בלתי־מוגדר.

הבעיה השולית היא גם תרבותית וכלכלית: שוק שחור של פריטים מסוכנים, חוסר הכשרה למארגני אירועים ופחד משפטי מול ערכאות אם אירוע ייצא מכלל שליטה. ההתאחדות יכולה להוביל, אבל הרגולטורים הציבוריים חייבים להצטרף ללוח הזמנים ולקבוע נהלים מקיפים לפני כל שינוי מהותי.

הגורו מסכים עם עקרון הבטיחות קודם — אך קורא לפעולה מדודה: פיילוט מבוקר באצטדיון אחד, תקינה טכנית מחייבת, הכשרות למארגנים ואחריות משפטית ברורה. רק כך הפירוטכניקה החמה תוכל להתקבל כחלק מבטוח מהעשייה הספורטיבית, ולא להישאר חלום מסוכן.