האגדה הקטנה מול הענקים: ישראל מוכיחה שזה לא במקרה

נבחרת ישראל מציגה בשנים האחרונות משהו שאי־אפשר להתעלם ממנו — לא רק סלסולים יפים, אלא דפוס משחק עקבי מול יריבות בכירות. גם במשחקים נגד קבוצות ששייכות לספסל העולמי נראית כאן רצינות טקטית ושיפור ביישום רעיונות התקפיים והגנתיים.

הרעיון טקטי מרכזי הוא שילוב בין חזרה המונית ושליטה בכדור לבין המעבר המהיר קדימה; זהבי ומנור שלמה נותנים דוגמאות לאיך שחקן מוביל יכול לאזן יצירתיות עם אחריות. המאמן מנצל רוח צעירה ומכניס גיוון על האגפים, מה שמקשה על יריבות לבנות משוואה קבועה נגדנו.

עם זאת, הבעיות נשארות ברורות: סגל צר יחסית, חוסר כושר סיום ברגעי הכרעה ורמת אירופאית בחוסר ניסיון קבוצה שלמה בטורנירים. מערכת המועדונים והכשרה לטווח הארוך חייבת להשתפר כדי שתוצאות מבחן מול הגדולות יהפכו להרגל ולא לחריגות מזל.

הגורו אומר שהכיוון טוב אך העבודה רק מתחילה — להמשיך להפעיל לחץ טקטי, לשלב צעירים בעלי פרופיל גבוה ולחפש משחקים מול יריבות חזקות. המלצתי: לא לוותר על הסגנון, להשקיע בפיתוח סגל ולתכנן מטרה ריאלית לליגת האומות ולמוקדמות — היעד: לשחק שם בכבוד ובתוצאה.