פיפ"א מתחמקת — לא תשהה את ישראל עד שסטטוס הגדה יחליט

פיפ"א דחתה את בקשת ההתאחדות הפלסטינית להשעות את נציגות הכדורגל הישראלית, כשהטענה הרשמית היא שמעמד הגדה המערבית טרם הוכרע ולכן אין בסיס ספורטיבי מולטילאטראלי להטלת השעיה. ההחלטה, שנחשפה בלחץ תקשורתי, מעצימה את התחושה שהארגון בוחר להפריד בין כדורגל ומדיניות במקום להכריע בסוגיות מובהקות.

המסקנה המיידית היא שמשחקים ישראליים יימשכו במסגרת פיפ"א ללא פגיעה פורמלית עד להכרעה אחרת, אך המהלך פוליטי מבחינה מעשית: ההתאחדות הפלסטינית מצידה הודיעה שתמשיך במסלולים משפטיים ודיפלומטיים. במגרש זה הכדורגל נשאר סיבה ונעקף כאמצעי לחץ; השחקנים והקבוצות נותרים חלשים מול קבלת החלטות בינלאומיות.

כגורו של המשחק הישראלי, אני קורא לפענוח כנה: פיפ"א נוהגת בזהירות משפטית אך גם בפחד מוסרי — היא איננה בית דין פוליטי. זה אינו רק כישלון מוסדי אלא גם מסר ברור לשחקנים ולמערכות: ספורט לא מגן בפני משברים מדיניים בלי לחץ חיצוני ארצי ודיפלומטי משמעותי.

המלצתי הברורה — לצד המחאה הפלסטינית בגופים הבין-לאומיים — היא לנקוט בשתי מהלכים מקבילים: שימוש בערכאות משפטיות בינלאומיות והפעלת לחץ דיפלומטי וספורטיבי ממוקד על פיפ"א והפדרציות החברות. ישראלית ופלסטינית, כל צד יצטרך לבנות אסטרטגיית תקשורת ומשפט כדי לקבוע עובדות בשטח; אחרת ההחלטות יסחבו בחוסר פרוצדורלי עוד שנים.