יופי שלא מנצח: כדרור מרהיב, אבל לא ניצחונות

הכותרת של Sport5 צודקת בחלקה: נבחרת ישראל מציגה כדורגל נעים ומלא ביטחון גם מול יריבות גדולות. החזות הזו חשובה לבניית זהות, אך היא לא מוחקת את העובדה שהתוצאות הן אשר קובעות את המסלול הטורי.

הצד החיובי גלוי לעין — שליטה בכדור, מעבר בין הקווים ואומץ ליזום מהלכים התקפיים מול קבוצות בכירות. לצד זאת נראית בעיית סיומת ברורה, ריכוז לקוי ברגעי ההחלטה וחוסר ניצול של מצבים ברורים, שהופכים משחקים מסוימים לשביעות רצון חזותית בלבד.

הגורו מבחין שהבעיה עמוקה יותר ממחסור בשחקן מפתח אחד: המערכת הטקטית נוקשה מדי בפאזות מסוימות והעומק והמהירות בריבאונד הגנתיים אינם מספיקים. ללא התאמות של המאמן בתבניות ההתקפה והחלפת תפקידים שמגבירה סכנה אמיתית ליד השער, הסטייל יישאר בעיקר על הלוח הציורי.

ההמלצה שלי חד-משמעית: שימרו על הסטייל, אבל הקצו זמן ומשאבים לאימוני גמר, תרגלו סיטואציות שמייצרות שערים ותביאו חילופים שמשנים את האיזון במשחק. תחזיתי כגורו — אם נעבור למודל שמתרגם שליטה לתוצאות בתוך חצי העונה הקרובה, הנבחרת תתחיל להשיג נקודות משמעותיות; אם לא, היופי יישאר נחמד במבחן תקופתי בלבד.