הנפילה השקטה: גרמניה כבר לא מעצמה — היא נבחרת בינונית

לא מדובר בעוד כותרת תקשורתית — הנתונים והתוצאות האחרונים מראים שגרמניה איבדה את מעמדה העולמי. כישלונות בטורנירים האחרונים ופיגור ביכולת מול יריבות כמו אנגליה וצרפת מראים קונסיסטנטיות של בעיה, לא תקלה חולפת. המותג שהכין אותנו לצפות לגרמנים בראש השולחן מתקרר.

הסיבות ברורות ונסחרות: הליבה שהביאה הצלחות בחמש השנים הקודמות התיישנה, ויש חוסר בהזרמה ברורה של כישרונות חדשים שמשנים את הקצב והיצירתיות במרכז השדה. טקטיקה שמעדיפה סדר על פני יוזמה חשופה בימים שבהם כדורגל מודרני דורש שחקנים פתוחים ומגוונים. גם משרדי האקדמיות וההכשרה נמצאים בדילמה — האם לשמר דפוסים או להעז?

הבונדסליגה עצמה אינה מוחלטת מפשלות: מועדונים כמו באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד עדיין חזקים, אך כושר ההשפעה שלהם על בניית שחקנים מובילים יורד ביחס לליגות אחרות. כשמועדונים לא מייצרים שחקנים שמצטיינים ברמות הבינלאומיות, הנבחרת משלמת את המחיר. בנוסף, היריבות האירופיות שיפרו את היישום הטקטי והסגנון, והפער ממשיך להיחלש.

המסקנה שלי ברורה וחד: זה לא בעיה של משחק אחד אלא של תוכנית ארוכת טווח. אם ה-DFB רוצה לחזור לשולחן הגדול עליו להשקיע בפיתוח יצירתיות, להעניק דקות לשחקנים צעירים, ולרענן את הזהות הטקטית. בלי מהלך כזה, גרמניה תישאר נבחרת בינונית; עם מהלך אמיץ — היא יכולה לחזור בתוך שלוש עד חמש שנים.