מנקו בדרך החוצה — או ההזדמנות שהנבחרת לא תרשה להיחלץ ממנה?

מנקו שוחרר ממועדון בלטביה אחרי פרק קצר בחו"ל; ההודעה הרשמית הגיעה ללא רחבת נימוקים וטוותה חששות בקרב אנשים שמכירים את נסיבות ההעברות. במחנה הנבחרת הגיבו במהירות ובפשטות: 'יש בשביל מה לשחק', משפט שמנסה להחזיר סדר לרעש התקשורתי.

הגורמים לשחרור, כפי שמסתמנים, משולבים — שיקולים מקצועיים ותקציביים שלא ישאירו תווית לפשלה מקצועית מובהקת. מבחינת המועדון הלטבי מדובר בסידור מערכתי, מבחינת השחקן זו תקופה של חוסר ודאות מקצועית. הערכתי: השחרור לא מחייב קריסה של יכולת, אבל הזמן הופך למכשול מרכזי.

בנבחרת ישראל בוחנים את המצב בפרספקטיבה של הצוות הטכני; מבחינתם מנקו הוא נכס שצריך להישמר משום שמדובר בשחקן שיכול למלא תפקידים רוטטיים במערך. זה רגע שמדגים את הפער בין שוק המועדונים לבין אסטרטגיית הנבחרת — בעוד שמועדון עלול להפטר, נבחרת יכולה להפיק ממנו ערך מיידי.

הגורו אומר בפשטות: אל תשליכו את השחקן לפח. ההמלצה הברורה שלי היא לשמר אותו בסגל ולהפעיל לחץ למצוא מועדון שמבטיח דקות בתוך כ־6–8 שבועות; אחרת הוויקטוריה הזמנית של מי ששיחרר עלולה להפוך לאבדן כישרון. בשביל מנקו זה הזמן להחליט — להילחם על מקום או לעבור למגרש שבו יש לו עתיד ברור.