הגורו: לא פלאים — מה נדרש באמת מנבחרת ישראל?

ישנה תופעה חוזרת: לאחר הופעה חלשה או הפסד, הקהל והתקשורת דורשים ניסים ופתרונות קסם. זה רגשי, זה טבעי — אבל זה גם מסיח את העין מהבעיה האמיתית: חוסר סדר מקצועי ויעדים שאינם מוגדרים בבירור.

המציאות כרוכה בהרבה פרטים משעממים: בריאות שחקנים, תשתיות לאימון, מסלולי פיתוח לנוער ורמת הליגה המקומית. אי־אפשר לבנות תוצאות רק על כריזמה של שחקן אחד או על רעיונות טקטיים מנופחים אם הבסיס אינו חזק.

האשם המיידי אינו רק המאמן או השחקנים — זו מערכת. התאחדות, מועדונים והמועדון הלאומי חולקים אחריות על סגל, על תכניות הכשרה ועל מדיניות נבחרות נוער. להמשיך להחליף אנשי מקצוע בכל כישלון קצר טווח זה מתכון לשימור הבעיה, לא לריפוי שלה.

הגורו לא מבטיח פלאים, אבל מציע סדר: יצירת תוכנית ארוכת טווח, יציבות מקצועית, השקעה בתשתיות ובמערכות סקאוטינג, ושילוב מודרני של טקטיקה מול הכישרון המקומי. אם כל הגורמים יעבדו בתיאום ולא יחפשו תגובות קצרות — בתוך מחזור של שנתיים עד ארבע נוכל לראות שיפור אמיתי בתוצאות ובהופעות.