הגמר שבמחלוקת: מדוע ספרד ודווקא לא מרוקו תזכה לארח את גמר מונדיאל 2030?

המרוץ על זכות לארח את גמר מונדיאל 2030 הפך לשדה קרב פוליטי-ספורטיבי בין ספרד למרוקו. שני הצדדים מביאים איתם חיזוקים רגשיים ומדיניים, אבל מאחורי הקריאות הציבוריות מסתתר מאבק על לובינג, תשתיות ותדמית מול פיפ״א.

ספרד נראית כרוכבת על היתרונות המבניים: אצטדיונים מתקדמים, רשת תחבורה צפופה ויכולת אירוח מסחרית שמושכת ספונסרים. הכוח האירופי והקשר ל-UEFA מעניקים לה יתרון פוליטי מסיבי מול ועדות ההחלטה של פיפ״א.

מרוקו מציגה טיעונים חזקים בסימבוליקה והנוכחות האפריקאית — חוזקה דמוקרטית שמייצרת אנרגיה עולמית ושדרוג תדמיתי לאפריקה. עם זאת, עדיין קיימים חששות לגבי קיבולת אירוח המוניות והלוגיסטיקה של עשרות אלפי אוהדים ממקומות מרוחקים.

הגורו קובע: זה קרב של מציאות מול רגש. אני מעריך שפיפ״א תבחר לפתור את המתח באמצעות פשרה — להעניק את גמר המונדיאל לאצטדיונים בספרד ובמקביל להקצות משחקי פתיחה וחצאי גמר במרוקו. זו גם ההמלצה: לשמר איזון פוליטי וסימבולי מבלי לפגוע בשטחי המארחת הלוגיסטיים.