הדממה בבית״ר: פרידה משמעון צ'רנוחה בגיל 78

שמעון צ'רנוחה, שמעבר לשורות ביתר ירושלים היה חלק מזיכרון הקבוצה ודור שלם של אוהדים, הלך לעולמו בגיל 78. הידיעה הותירה חלל בקרב וותיקי הקבוצה ובקהילת הכדורגל המקומית, שמזכירה כי לא כל דורות זוכים להנצחה הראויה.

בעשור שבו שיחק נסללה לה הדרך של היום, וצ'רנוחה היה אחד השמות שנשארו בלב האוהדים כהוכחה למחויבות ולנאמנות למועדון. על אף שלא תמיד נזכרים בשמות אלה בהיסטוריות הרשמיות, ההשפעה שלהם ניכרת בפנים של המועדון ובהמשך הדרך של שחקנים צעירים.

כמנתח, אני אומר שמוות של שחקן וותיק חושף כשל מבני: חוסר במנגנוני הנצחה, יחס לא מספק לוותיקים והזנחה של מה שמקשר בין דורות. זה נושא שמעלה שאלות על תרבות המועדון והאחריות החברתית של המועדונים בישראל כלפי אלה בנו את יסודותיהן.

המסקנה שלי ברורה: ביתר ירושלים חייבת לפעול מיידית להנצחה — טקס, לוח זיכרון ותכנית חינוכית באקדמיה כדי לחבר את ההיסטוריה להווה. אם יפעלו נכון, זכרו של צ'רנוחה יהפוך למקור השראה לדורות הבאים; אם לא, המועדון יפסיד חלק מהאמון הציבורי שהוא בנה בדמעות ובזיכרונות.