הגורו: מונדיאל נטו — כשהכדורגל משחרר את עצמו בין איראן לעיראק

המונדיאל הקרוב מגיע בעטיפה שונה: בין איראן לעיראק, המגרשים יתמקדו במה שקורה על הדשא יותר מאשר במה שמסביבו. היעדר נבחרת ישראל מהטורניר מדגיש את העובדה שהפוליטיקה עדיין מסננת משתתפים, אבל לא בהכרח משאירה את הכדורגל מאחור.

מה שנראה לעין הוא טורניר של תכלית מקצועית — משחקים אינטנסיביים, קרבות אמצע מגרש וחשיבות רבה לטקטיקה קבוצתית. מפגשים של נבחרות מהמזרח התיכון תמיד נושאים מטען רגשי, אך על הדשא יכריעו מי מתכונן טוב יותר מבחינה מקצועית.

כגורו אני טוען: זה לא מונדיאל נטול פוליטיקה, אלא מונדיאל שבו הכדורגל ישתמש בפוליטיקה כרקע ולא ככותרת. ראוי שהקהל, המאמנים והמנהלים ינסו להחזיר את המוקד לשחקנים, לא לסכסוכים; רק כך תיפתח אפשרות לראות כדורגל טהור ומהסוג שגורם לזיכרונות ארוכי טווח.

תחזיתי ברורה ומעשית: צפו למשחקים צמודים, החלטיים ומלאי מתח טקטי — הטורניר יתגלה כחלון הזדמנויות לשחקנים פחות מוכרים לפרוץ קדימה. ההמלצה שלי למנהלים ושליחי סקאוטינג היא לחפש שם את השחקנים שמנצחים במאבקי־אמצע המגרש; שם יימצאו הפיצוצים הכדורגליים האמיתיים.