הגורו מזהיר: פתח‑תקוה מתלבטת — באר‑שבע מתנקה או מתפרקת?

הפועל פתח תקוה עומדת בפני רגע קריטי שבו ההחלטה הטקטית על סגנון המשחק נפגשת עם אילוצי רכש ותקציב. השאלה אם לשמור על זהות שמרנית ולהמר על יציבות או להשקיע בחיזוק התקפי תשפיע מיידית על מצבה של הקבוצה בעונה הקרובה. המאמנים והמנהלים נראים מבולבלים בין לחץ התוצאות לבין רצון לבנות קבוצה לטווח הארוך.

בהפועל באר שבע מתגבשת תמונה של רה-ארגון: יש שינויים בסגל, בחזון וניסיונות ליישם מדיניות כלכלית שונה. ההחלטה על מי נשאר ומי יוצא, לצד בחירת הדרך הכדורגלית, מסמנת תקופה של סיכונים אך גם הזדמנויות לשיקום המותג. אם באר שבע תצליח לשמר את הליבה ולשלב צעירים בחוכמה — היא תחזור ליכולת תחרותית; אם לא — השינויים יהפכו לקריסה הדרגתית.

המבחן המיידי הוא לא רק חוזים והעברות אלא בהירות זהותית: קבוצות שמקדישות יותר מדי זמן להתלבטויות משלמות במחיר של משברים מקצועיים. כאן הגורו מבחין בהבדל מיסודו — פתח תקוה חייבת להחליט אם היא קבוצה שתקוף או תגן, בעוד באר שבע צריכה החלטה מנהלית ברורה על גבירות הסגל והמשאבים. חוסר החלטיות משאיר חלל שניצול מתחרים יודע לנצל.

ההמלצה הברורה שלי: פתח תקוה — מהלך מולד וברור: להביא חלוץ שיכול להרים את המגרש ולקבוע זהות התקפית; מאמן שיסכים לשיטה אחת עד לשלב מסוים. באר שבע — לשמר את הליבה, למנות סמנכ״ל מקצועי עם רוח ארגונית ולהימנע ממכירות פאניקה. מי שיחליט מהר, בצורה שקולה וברורה, ייגרף קדימה; המתלבטים ימצאו את עצמם שוב באמצע הטבלה.