טוכל נכשל — אבל אל תשרפו את הספר: למה אנגליה צריכה לשקול מחדש

הכותרת של שירר היא סיכום קשוח של רגע קריטי שבו טוכל לא הצליח לקרוא את המשחק ולנקוט בפעולה הנכונה. הביקורת מוצדקת מבחינת תוצאה, אך היא מטשטשת תמונה רחבה של מאמן שמחזיק בכלים טקטיים נדירים ולב קשה לפשרות.

הכשל ברגע האמת הגיע מתוך תמהיל של נוקשות טקטית, קונפליקטים פנימיים והחלטות הרכב שנראו כניסיון לכפות סדר במקום להתאים אותו ליכולות השחקנים. זו לא אוונגרדיות חסרת תבונה אלא לעתים העדפת שליטה ומודל עבודה שלא תאם את המציאות המיידית במגרש.

ולמרות זאת, אנגליה — ובעיקר מועדוני הפרמייר ליג — לא צריכים להיפרד ממנו באופן סופי. טוכל הוכיח בקלובס שונים שהוא יודע לבנות מערכים מורכבים, לנצח משחקים גדולים ולקרוא היריבות; מה שחסר לו הוא מסגרת יציבה, סמכות ספורטיבית תומכת וקהל שיניח לו תקופת בנייה מוסדרת.

הגורו אומר בקול סמכותי: שמרו עליו אבל אל תתנו לו חדר חסר גב. מענק מקצועי, מנהל ספורטיבי שיחלוק סמכויות ולהסתכלות ארוכת טווח הם התנאים להפוך כישלון בפריים ליצירת ערך חדש. תחזיתי — מועדון אנגלי חכם יציע לו פרויקט עונה-וחצי עם יעד מדוד; זה עשוי להחזיר אותו חזק יותר מהמתחרים.