הגורו: המסע המטורף לגיאורגיה שהראה מי באמת גיבור ומי רק תייר

הנחיתה בטביליסי לא סימנה סתם עוד משחק חוץ — היא חשפה מערך של טעויות לוגיסטיות, החלטות ניהוליות ואווירה עוינת שהפכו את המסע למשימה שדורשת יותר מאשר חיכוך קרסול. הקבוצה הגיעה שגויה בפרטים קטנים שתרמו להרגשה של בלגן מקצועי לפני השריקה.

המשחק בגיאורגיה היה מבחן לסיבולת הנפשית של השחקנים ולא רק לכישורי הכדורגל. בתנאי אמביינט עוין והמשחק הפיזי המקומי, ניכרה חוסר התאמה בין הכנה טקטית לבין הציפיות הציבוריות — זה לא טעות של שחקנים בלבד אלא של מערכת.

מבחינה טקטית, הנבחרת נזקקה לבניית משחק מהירה דרך קווים אורכיים ולהגנה מצומצמת במרכז, במקום להסתמך על התקפות כנפיים חסרות דומיננטיות. בחירת הוצאת שחקנים מרכזיים וכניסת צעירים בלחץ חוץ חשפה את ההסתמכות על אינדיבידואליות במקום שיטה ברורה ומסודרת.

המסקנה של הגורו ברורה: אם ההתאחדות והמאמן לא יטפלו במיידי בפרטים הלוגיסטיים, בכושר הקרבי ובדחיסות הטקטית, המסע הזה יחזור כקלף שרוף. המלצתי — צמצום ניסויים, חיזוק קו אחורי וחזרה לשיטה שמייצרת שליטה בקצב המשחק, אחרת הנבחרת תחזור מקניות ריקות ותהיה אחזקת ראש בקהל.