הגורו: זה לא הגובה — זה הגירעון שמוריד אותנו מהמפה

השאלה שהניחה הכותרת — האם הכשל בכדורגל הישראלי נובע מחוסר סנטימטרים בשחקנים או מחוסר תקציבים ומבנה — היא שאלה שמטעה מבחינת השורש. בגובה השחקנים יש ודאי הבדלים, אבל הם שוליים; הבעיה האמיתית עמוקה יותר ונמצאת בארגז הכלים של המערכת.

כשלון בפיתוח נוער, אימון מקצועי לקוי, חוסר בסקאוטינג מודרני וניהול כלכלי קצר טווח יוצרים גירעון איכותי שמדבק לכל מדרג. מועדונים רבים בוחרים בזמניות — קניית שחקנים מבוקשים או אימון זרים — במקום בבניית תשתית, וההשלכה נשארת על הביצועים של הנבחרת והמועדונים במפעלים האירופיים.

הגורו אינו מתעלם מהפיזיות; משחק מודרני מצריך כוח, מהירות ואימון מיקרו-פרסונלי. עם זאת, דוגמאות רבות מראות ששחקנים טכניים וחכמי משחק יכולים להטיב ללא תוספת סנטימטרים, כל עוד יש אימון נכון ותזונה מתקדמת. הבעיה אצלנו אינה כך הרבה בגוף של השחקנים אלא בהיעדר חשיפה לתחרויות ברמה גבוהה ולשיטות עבודה מתקדמות.

המסקנה שלי חד משמעית: אם לא נשקיע במערכת — אקדמיות מרכזיות, הכשרת מאמנים ברמה אירופית, רגולציה כלכלית ופרויקט ארוך טווח של סקאוטינג וניתוח נתונים — לא נחצה את הסף. ביצוע רפורמה כזו ייתן תוצאות בתוך 4–6 שנים; אחרת, המשכיות המחדלים תבטיח שנשאר מחוץ למשחק הגדול. ההחלטה בידינו, ולא בסנטימטרים של שחקנים.