צעירים איבדו דרך — פספוס גורלי של הנבחרת הצעירה

ההודעה הריקה ביותר במשחקי נבחרות היא הפספוס שלא מניב אפשרות תיקון. הנבחרת הצעירה לא העפילה לפלייאוף היורו, והכישלון הזה לא רק טכני — הוא סימפטום של בעיות עמוקות במערכת. כשמישהו מתעלם מהשיח על תשתיות וניהול, התוצאה מתנקמת במגרש.

במגרש נראו סימנים ברורים של חוסר יציבות טקטית וחוסר תכלית בהתקפה, לצד פערים בפיזיות וברמת הבגרות המנטלית בשעות ההכרעה. המאמן והסגל שילמו מחיר על החלטות קונסרבטיביות בזמן שצריך היה להמר על צעדים אמיצים. לצד זאת, ניצול מצבים נייחים ומשמעת טקטית נותרו קוצים שלא הוסרו.

הכשל אינו רק על המגרש — הוא על המערכת שמייצרת שחקנים. מערך הנוער, הסקאוטינג והמעבר לקבוצות בוגרות זקוקים לבחינה מיידית; אי אפשר לתלות תקווה רק בכשרון טבעי. הפדרציה חייבת לשאול שאלות בלתי־נוחות על שיטות ההכשרה, על מסלולי חשיפה ומשחקים בתחרות אמת.

הדבר הראשון שצריך לקרות עכשיו הוא להפסיק לטאטא מתחת לשטיח ולגבש תוכנית פעולה בת כמה שנים: שדרוג הכשרת מאמנים, תוספת משחקים בינלאומיים לשחקני נוער, ותוכנית אישית לפיתוח כשירים שחסרים במגרש. אם לא ינקטו צעדים מהירים וממוקדים, הפספוס הזה יחזור על עצמו. ההזדמנות לתקן קיימת — אך הזמן לפעול קצר והרופף כבר יעלה ביוקר.