המשחק הנצחי: ליגת העל נבחנת במשחק הארוך בתולדותיה

אתמול ליגת העל הציגה שיעור בחריגה: משחק רשמי שהושלם רק לאחר 153 דקות של כדורגל פעיל, שתי עצירות ארוכות, בדיקות VAR ופנדלים חוזרים הפך לשיא שלא ניתן להתעלם ממנו. המגרש הפך לזירת בדיקות של סיבולת, שיפוט וטקטיקה — וככל שהתארכו הדקות, התבהר שהליגה לא הייתה מוכנה למצב כזה.

מהלכי המשחק חשפו את עומק הסגלים ואת יכולת הקבוצות לתמרן ברגעי שחיקה. חילופים מרתוניים לא עזרו למנוע נפילות מנטליות ופיזיות, והמנהלות המקצועיות של הקבוצות נדרשו להחליט בשבריר שנייה על שחקנים שסבלו מעייפות מוגברת.

מעבר למה שקרה על הדשא נחשף כישלון מבני: חוסר במדיניות אחידה לניהול זמן, פרוטוקול ברור להתמודדות עם עצירות ממושכות ומנגנון ניטור זמן בלתי תלוי. המינהלת והשופטים חייבים להסיק מסקנות — אחרת המשחקים הבאים ימשיכו להצטבר לעומס לוח זמנים ולפציעות מיותרות.

הגורו נוקב בעמדה ברורה: אין מקום למשחקים שנראים כאילו נמשכים לנצח. אני דורש הכנסת שעון משחק רשמי, קביעת גבול לעיכובים ותיקון נהלי VAR כך שיוגדרו פרמטרים ברורים לעצירות. אם לא ייעשה שינוי מיידי — הליגה תשלם במחירים של שחיקה מקצועית ותדמיתית.