הפורמט החדש משנה הכל: כך ישראל צריכה להכין את עצמה ליורו הנוער

אופ״א אישר פורמט חדש שמקצר את מסלולי המוקדמות ומרכז את ההכרעה במיניטורנירים קצרים — שינוי שמשנה את משוואת ההסתברות להצלחות של נבחרות קטנות כמו ישראל. במקום המון משחקים ופיזור זכויות, כל משחק מקבל משמעות מכרעת וטעויות לא נסלחו.

המסקנה הטכנית פשוטה: יש פחות מקום לניסויים וסיבוב שכל שחקן צריך להיות מוכן נכון לרגע האמת. עבור ישראל, זה אומר הדרגת סגל מדויקת יותר, תיאום בלתי־פשרי עם מועדונים ותוכנית אימונים שמדמה את האינטנסיביות של הימים הקצרים במפעל.

כדאי להפסיק להתייחס לזה כמעשה טכני בלבד — מדובר בשינוי מבני. המערכת המקומית חייבת להנחיל רצף מחנך למאמנים, מדיניות סלקציה עקבית ותשתית פיזית ומשחקית מתקדמת; אחרת הכישרון היחיד לא יספיק. אני טוען בפה מלא: בלי רפורמה פנימית, הפורמט החדש לא יפחית את הפער, הוא רק יחשוף אותו מהר יותר.

תחזיתי ברורה: יש להגדיר תוכנית שנתית שמשלבת 8–10 משחקי הכנה איכותיים, מודל סגל עם 25 שחקנים בסביבה תחרותית ושותפות מחייבת עם שלוש המשבצות הגדולות באקדמיות בכדי לשמור על עומק. אם הפדרציה והמועדונים יבצעו זאת תוך שנתיים, יש סיכוי ממשי להעפיל; אחרת — דרכנו ליורו תיעצר מוקדם יותר מאי פעם.