אינפנטינו על במת המוּנה: ראוותנות פוליטית שמחפשת בריתות

ג'אני אינפנטינו יצא לאחרונה למאמץ גלוי לגיוס תמיכה בינלאומית, עם נאומים מתוזמנים, פגישות ראשוניות עם נשיאי התאחדויות והבטחות תקציביות פומביות. המהלך הודגש בתקשורת כצעד חירום שנועד לייצב את מעמדו מול לחצים משפטיים ופוליטיים.

מאחורי המעטה התדמיתי מסתתרת מציאות של משבר אמון: חקירות כלפי פיפ"א, טענות לשחיתות ולניהול פסולות, וחוסר שקיפות שמקשה על איסוף תמיכה אמיתית. הניתוח הפוליטי מראה שאינפנטינו מנסה לרתום קונפדרציות שיכולות להשפיע על הצבעות, אך אותם גורמים דורשים יותר ממסרים — הם רוצים ביטחונות והתחייבויות כתובות.

הצעדים נראים לי ראוותניים — משחק תדמיתי שמנסה לכסות על חולשות אמתיות. כהוגה ולאחר בחינה של הדינמיקה הבינלאומית, אני מציין שהשיחות הציבוריות לא ישתנו מהותית אם לא יגיעו רפורמות ושינוי מבני בתוך המערכת.

המלצתי הברורה: אם אינפנטינו רוצה לתקן את מעמדו הוא צריך להוריד את הדרמה הציבורית ולהיכנס למשא ומתן ממוסד בהצעות ממשיות לשקיפות, לשרידות פיקוח ולהחלשת תפקידים קונסולידטיביים. התחזית שלי: בלי צעדים כנים התמיכה תישאר תנודתית — המערכת תגיב בשטח, לא על במת הנאומים.