מכבי ורביבו — שאננות שמכפילה מחיר

המשבר סביב פרשת רביבו הפך במהירות לראיון יחצ"ני והצגה ציבורית של חולשות ניהוליות במועדון. התגובות התקשורתיות קראו למועדון שאנני, עצלן או קמצן, והעובדה שהדיון הגיע לציבור מצביעה על כשל בתיאום פנימי ובאסטרטגיית משא ומתן.

בניתוח המהלכים видно שהאיחורים בהחלטות, חוסר שקיפות מול השחקן והסלמת התקשורת יצרו מרחב שבו כל צד נאלץ להגן על מעמדו במקום לחתור לפתרון מקצועי. טעויות אלה מעמידות סימן שאלה על תהליך קבלת ההחלטות בהנהלה ומכפילות את העלות הכלכלית והאימפקט התדמיתי.

אין ספק שיש להסתכל גם על סוכן, על רצונות השחקן ועל החוזים הקיימים, אך האחריות הראשונית נופלת על המועדון שמנהל משא ומתן ברוטינה ולא באסטרטגיה. הגורו סבור שמדובר בכשל תרבותי: מועדון שמתנהל בחיסכון רגעי בסופו של דבר מפסיד מהלך ארוך טווח.

המסקנה ברורה וחד משמעית — מכבי חייבת לפתוח בדיאלוג מיידי, לשנות פרוטוקולים משא ומתן ולתקן את המסר הציבורי. אם לא יעשה כך, ההפסד יהיה רחב יותר מהעסקה עצמה: מניות אמון, שוק העברות ומוניטין המועדון על הכף. אני ממליץ על התערבות הנהלה, הבהרת מדיניות שכר ושיקום היחסים עם השחקן כדי למנוע קריסת אמון נוספת.