מיגל ויטור: אי־ויתור כמנטרה — כשהמגרש מלמד אופי, לא רק טכניקה

מיגל ויטור חזר על משנתו: "כדורגל מלמד אותנו הרבה, אחד מהם זה לא לוותר" — משפט שנועד להפוך לקו מנחה בקריירה שלו. בריאיון האחרון הוא הרחיב על החוויות האישיות והאימונים שעיצבו את ההבנה הזו.

המסר של ויטור לא מסתכם ב'חשיבה חיובית' בלבד — הוא מדבר על התמדה מעשית: חזרתיות באימונים, התאוששות מפציעות וניהול מצבי לחץ במשחק. בקבוצות רבות בישראל המחסור בתשתית מנטלית ובהמשכיות אימונים הופך את אותה התמדה לנדירה. ויטור דורש שהמועדון ישתתף בתהליך, ולא יפקיד הכל בכתפיים של שחקן אחד.

כאן נכנס התפקיד של הביקורת: אמירות כמו של ויטור יפות על הנייר, אך בלי מערך מסודר של אימון פסיכולוגי ושיטות שיקום הן נשארות מילים. לא כל קריאה ל'לא לוותר' הופכת לתוצאה חיכוכה־שדה — צריך מדדים ברורים, תכנון שיטות עבודה ותמיכה ארגונית. הגורו מסייג: רצון לבדו לא מספיק.

המלצתי הברורה למועדונים היא להשקיע במנטליות כמו בהעברות שחקנים — אימון מנטלי, תוכניות שיקום והכשרת מנהיגות על המגרש. מי שיישם את הגישה הזו בצורה טכנית ויציבה יראה שיפור מהיר בתוצאות, ומי שלא — יישאר עם ציטוט יפה לעיתון. זו השקעה משתלמת; העונה הבאה תפריד בין דוברי המילים לבעלי התוצאות.