הגורו: מצרים לא נרגעת — אם תמיכה בפלסטין זה פשע, הם כבר ניצחו

נבחרת מצרים ויתרה על התנצלויות פומביות והפכה את המשבר הציבורי לתנועה ברורה של עמדות. ההצהרה "אם מה שעברנו זה בגלל תמיכה בפלסטין - אז הרווחנו" אינה נוסח של נוירוזה אלא מסר מכוון לציבור הבית ולסביבה האזורית.

מהלכים כאלה חוצים את גבולות המגרש: הם מחזקים את התדמית המקומית ומייצרים סימפטיה רחבה, אך גם מחזירים את הנבחרת לשולחן של ארגוני הכדורגל והספונסרים. הסכנה המיידית היא סנקציות, היתקלויות בירוקרטיות והסחת דעת מקצועית שעשויה לפגוע בהכנות לטורנירים.

כמנתח אני לא מתפלא על הבחירה — מדובר בחישוב מדוד של שימור הלגיטימציה הפנימית על פני ניתוח רציונלי של עלויות וסיכונים. זוהי הפגנה של כוח פוליטי-חברתי דרך מקפלת הספורט, והגורו רואה בזה תמרון שמשרת את האינטרס הלאומי יותר מאשר את האתוס הכדורגלי הטהור.

תחזיתי ברורה: מצרים תמשיך בעמדה הציבורית ותשלם מחיר נקודתי במערכות הבינלאומיות, אבל תצבור הון פוליטי בתוך השוק שלה. ההמלצה הברורה שלי לנבחרת ולמנהלים היא להפריד בין דימוי פוליטי לבין הכנה מקצועית — להשקיע במשאבים משפטיים ובטקטיקה, ולהשאיר את המגרש נקי ככל האפשר כדי להגן על עתיד הספורט.