הגורו: אדמונד ספרא רואה עבודה — האם הפועל תל‑אביב בדרך לשיקום אמיתי?

אדמונד ספרא לא הסתפק בשבחים שטחיים; האמירה שלו על 'התרגשות לראות את העבודה הנהדרת שנעשית בהפועל תל‑אביב' מוכרעת בין חיבה תקשורתית להכרה מקצועית. כשרואים את המשפט הזה מגיעה התחושה שמשהו חדש ויציב קורה במועדון. אני נוטה להאמין שהדבר משקף שינויים מבניים, לא רק רוח עיתונאית.

השיפורים המובעים אינם מסתמכים רק על מילים: השקעה בסקאוטינג, חיזוק הקשר בין האקדמיה לסגל הבוגר וניהול שוטף פרופסיונלי — אלה סימני דרך שאפשר למדוד. הפועל תל‑אביב נראית כקבוצה שמנסה לתקן תרבות ארגונית, וזה משפיע על ביצועים, יציבות ויכולת משיכה לשחקנים מוכשרים. אם המהלך אמיתי, התוצאות יכולות להופיע בתוך עונה‑שתי.

עם זאת, יש סכנות ברורות: המשכיות תקציבית, לחצי ציפיות מהקהל וחוסר סבלנות מהמועדון עלולים לשבור תהליך עדין. טעויות בניהול משאבים או החלפת אנשי מפתח יפגעו במה שנבנה בזמינות. כדורגל הוא משחק קצר טווח; מנהיגות מקצועית צריכה להגן על התוכנית מהלהט הרגעי.

כקבוע שלי — אני קורא לשמור על תוכנית ארוכת‑טווח: להמשיך להשקיע בפיתוח צעירים, לאזן תקציב ולהקנות יציבות מאמן. אם ההנהלה תישאר עקבית, בתוך שנתיים הפועל תל‑אביב תוכל להיות מחדש חלק מהשיחה בצמרת ליגת העל; אם לא — הכל יכול להתמוטט במהירות. זו ההצעה והאזהרה שלי.