הגורו: השבת אינה האשמה היחידה — מונדיאל דורש תיקון מערכת, לא רק שינוי לוח משחקים

טענת שחקן העבר — שישראל לא עלתה למונדיאל כי אנחנו משחקים בשבת ולא בגלל יכולת — מעוררת רגש אך מפשטת יתר על המידה. כותרת דרמטית נוחה לתקשורת, אבל כגורו שמבחין בין סימפטום לסיבה, אני מסביר: יש כאן חלק מהאמת, אך לא את כל האמת.

השפעת משחקים בשבת קיימת: היא משפיעה על שחקנים דתיים, על לוח זמנים מקומי ובינלאומי ועל אפשרויות אימון ותיירות. עם זאת, הדבר משפיע בדרך עקיפה יותר מאשר כגורם מכריע; זהו קושי ארגוני שמתמזג עם בעיות מקצועיות אחרות.

הסיבה העיקרית שאנו מפספסים טורנירים היא חולשה מערכתית — חוסר השקעה בפיתוח נוער, ניהול קואורדינטיבי חלש, תשתיות ושחיקה של הארגון המייצג. טעויות בסקאוטינג, בחירה מאמנים, וחוסר רצף מקצועי יוצרים פער שמתבטא על המגרש הרבה לפני סוגיית השבת.

המסקנה שלי ברורה: לשנות לוח משחקים זהו צעד אפשרי, אך כושרו של הדיון צריך לעבור לשינוי מערכתי. אני מציע תכנית פעולה מיידית — השקעה באקדמיות, מקצוענות להתאחדות, ופתרונות לוחות גמישים — ואם לא נעשה זאת, נכשל שוב; אם נעשה, יש סיכוי ריאלי לשיפור בתוך שני מחזורים.