הגורו: לא למהר — היורוליג לא יחזור לישראל בלי ערבות ראויה

הדיון על החזרת היורוליג לישראל חזר אל השולחן עוד לפני שהעונה המקומית הספיקה להתחיל, והתקשורת מתלהטת כאילו נפלה החלטה. בפועל, השאלה אינה רומנטית אלא טכנית ומדינית: מי ישלם, מי יקבל רישיון ומה יקרה לליגה המקומית אם ההצגה תקרוס.

המבחן הראשון הוא תקציבי — מועדונים ישראלים עדיין לא הציגו ערבויות יציבות שיכסו דרישות אירופיות, וההכנסות מספונסרים ושידורים רחוקות מלשרת תחרות בליגה העליונה. מבחינות נוספות כמו אצטדיונים, בטיחות ושידורים עמדות הממשלה והגופים המממנים חייבות להיות ברורות לפני המשך המו"מ.

היורוליג אינה רק ספורט; היא עסק עם מערכת חוקים משלה ולחצים פוליטיים כלפי מקומות אירוח. אם מכבי תל אביב או מועדון אחר יחזרו לשולחן בלי חוזים מסודרים מול הרשתות והשחקנים, התוצאה עלולה להיות פגיעה תדמיתית וכלכלית שמשתה את הכוח של הליגה הישראלית שנים.

הגורו ממליץ: לדחות הכרזות פומביות ולהגיע להסכמות כתובות — ערבויות תקציביות, שדרוג אצטדיונים ותכנית שיווק מקצועית לפני כל חזרה פורמלית. אם התנאים ימולאו, החזרה תשתלם; אם לא — עדיף לא לחזור מאשר להיכנס להסכם שייקבר תוך עונה אחת. זו לא נוסטלגיה, זו אחריות.