המשקולת על קטש: האם מכבי תשלם על שאיפות שלא תומכות בהן?

עודד קטש נכנס לעונה כשהמשקולת הכבדה מונחת על כתפיו — לא רק ניצחונות דרושים לו, אלא גם לגיטימציה לפרויקט כולו. במכבי תל אביב לא מחכים תירוצים: הקהל, התקשורת והבעלים דורשים הישגים מיידיים ביורוליג ובגביע המקומי. שבר האמון בין ציפיות למציאות התקציבית מייצר אווירה חשופה, שבה המאמן נתפס כסמן המדידה לכל כישלון.

המקורות הממשיים ללחץ ברורים: סגל לא מאוזן, שינויים התקציביים ומדיניות החתמות שמבוססת על מהירות ולא על התאמה טקטית. בלי חיזוקים ממוקדים בעמדות מפתח, החסרונות מערערים את היכולת של קטש לממש את שיטתו. בנוסף, אי-הבהירות בנוגע למטרות העמידה של המועדון משאירה אותו חלקי — הפרויקט לא הוגדר במדויק.

טקטית, קטש מוכיח יכולות ארגוניות והכנת משחק, אבל מערכת עבודה דורשת זמן וסגל תואם כדי להפוך הצלחות מקומיות לעמידות ביורוליג. הבעיה היא לא רק מה שהוא מזמן למגרש, אלא מה שאינו יכול לשנות: עומק ספסל, מתחרים מאורגנים ושחיקה כרונית. השאלה האמיתית היא אם יש לו את הכלים לשנות מציאות זו, או שמדובר בניסיונות לכבות שריפות במקום לבנות תשתית.

המסקנה שלי ברורה: אם מכבי רוצה תוצאות ברמה האירופית, עליה לתת לקטש מדיניות ברורה, סגל ממוקד ותיקצוב אמיתי בקיץ הקרוב; אחרת הוא יהפוך לקורבן בלתי-נדרש של ציפיות בלתי ריאליות. המלצתי למועדון — להחליט בין תוכנית בינונית שמחפשת תוצאות מידיות לבין פרויקט שקט, ממושך וממומן. אם הבעלים אמיצים, קטש יקבל את הכלים; אם לא — העונה תסתיים עם עוד משקולת על כתפיו ובכי על חוסר הלימה בין שאיפות למעשים.