המשחק שמכריע את האיזון: התכנית של ישראל נגד אלבניה

המאמן מגיע למשחק הזה עם תכנית מדודה: שמירה על איזון בין הגנה להתקפה, מינימום סיכונים בחלק האחורי ומעבר מהיר לצדדים. ההרכב צפוי להדגיש אגפים מהירים ומעברים לעומק במקום החזקת כדור ארוכה. כאן לא מחפשים יופי, מחפשים תכלית.

בלוטת המרכז תקבל את מירב תשומת הלב; זוג הקשר יידרש לסגור מרחבים ולתמוך בקפיצות של הקיצונים. מנור סולומון ושון ויסמנס מצופים לשאת את עומס היצירה והבעיטה למסגרות. ההחלפות על הספסל תוכננו כדי לרענן את האגפים אחרי הדקה ה-60.

הסכנה הגדולה של ישראל היא סטנדרטים נייחים והעדר משמעת במעבר מאופס להתקפה, כי אלבניה תנסה לנצל כדורים ארוכים ומצבי נייח. הגיבוי ההגנתי והנכונות של אלי דסה לקפוץ קדימה יהיו קריטיים. אם ישראל תוותר על השליטה במרכז — המשחק יתהפך מהר.

הגורו צופה תוצאה צנועה אך חיובית: ניצחון 2-1 ישראלי אם התכנית תישמר ויתבצע דגש על סגירת המרכז ואגפים מהירים. ההמלצה ברורה — להכניס שחקן אחורי נוסף במקרה של לחץ גבוה, לא לקחת סיכונים מיותרים ובמידת הצורך לנעול את התוצאה מהדקה ה-75 והלאה. זה זמן של משמעת, לא של ריגוש.