הגורו: קרבות הכסף, הכיסאות והרצון לאירופה

במכבי תל אביב זוהי כבר לא רק דרמה מקצועית — זו מלחמת שליטה שמכתיבה כל החלטת העברה וכל הקצאת משאבים. הבורדרום, המנהל הספורטיבי והצוות המקצועי נלחמים על הנראות והכוח, והשחקנים נאלצים לשאת בתוצאות של חוסר תיאום ברמות הגבוהות. אם המבנה יתפקע, הפגיעה תהיה מיידית על המגרש.

בהפועל תל אביב הכיסאות נעים מהר מדי: מאמנים מוחלפים, סגנונות משחק משתנים והקבוצה מאבדת קו זהות ברור. המתח בשורות ההנהלה מתבטא בביצועים לא יציבים ובנאמנות אוהדים שנבחנת בכל משחק. בלי החלטה אסטרטגית ודבירה לעקרונות מקצועיים, הסכנה היא שקיעה מחודשת לטבלת התחתית.

בית"ר ירושלים מדברת בגבהים על "יורוליג" — כלומר חלום על אירופה והשפעה אזורית — אבל בפועל צריך תכנון תקציבי ומקצועי ארוך טווח. ההשקעות האחרונות מצביעות על רצון גבוה, אך עומק הסגל והניהול הספורטיבי יחייבו בחירות קשות בחלון ההעברות. ההבדל בין שאיפה לאירופה לבין הגעה לשם נעוץ ברציפות ובתשתית.

הגורו אומר: עצירת התיאטרון היא הכרחית. כל קבוצה צריכה להגדיר סמכויות ברורות — בעלות, מנהל מקצועי ומאמן — ולהתמיד במדיניות שוקעת, לא ברגשות של יום. תחזיתי: ללא מהלך מנהלי נחוש, מכבי תשלם ביוקר, הפועל תתמודד על הישארות ובית"ר תצטרך להשכיל להשקיע במערכת ולא רק בכותרות כדי להגיע לאירופה.