הגורו: כשהכדור משמש למסווה — מחבלי גא״פ התחזו לשחקני כדורגל

צה״ל חשף בחקירה כי פעילים המקושרים לגא״פ התחזו לשחקני כדורגל בעזה, לבשו מדי אימון והשתתפו באימונים ובמפגשי סגל כדי להסוות תנועה ופעילות מבצעית. המודיעין מצביע על שימוש במגרשים ובאצטדיונים כמחבוא וכקו מעבר לציוד ולאנשים. ההודעה האחרונה הציבה סימן שאלה כבד על בטיחות וביטחון המסגרות הספורטיביות ברצועה.

הטקטיקה מתבססת על יתרון טקטי פשוט: מסגרת ספורט מקנה תנועה יחסית חופשית, נגישות לחומרים ולמקומות ציבוריים ועין פחות חשדנית של הצד המקבל. עבור קבוצות מקומיות וארגונים בינלאומיים קשה להבחין בין פעילות ספורטיבית לגיטימית למסווה מתוכנן. המשמעות: ספורט יכול להפוך לכלי אסטרטגי בסכסוך אם לא יוטלו כללי בקרה ברורים.

מעבר לממדים המבצעיים יש כאן פגיעה מוסרית ופוליטית — ניצול ספורט ככיסוי מחלחל את האמון במוסדות אזרחיים ופוגע בספורטאים חפים מפשע. אני טוען שתאחיזת מסווה כזה חייבת לגרור תגובה משפטית ופיקוח הדוק מצד גופי הספורט והסוכנויות ההומניטריות. השתקפות האירוע מאירה על כשל מודיעיני מקומי וכן על הצורך להפריד בין פעילות אזרחית לפעילות קרבית.

המסקנה וההמלצה ברורה: יש לדרוש שקיפות מלאה, חקירות בינלאומיות והטלת פרוטוקולים מזהים על מסגרות ספורט בעימותים. לצד זאת חייבים להגן על ספורטאים אזרחיים ולמנוע קולקטיביזציה של ענפי ספורט עם חשד טרוריסטי. הצעד הנוסף שאמליץ עליו הוא הקמת מנגנון בקרה משולב בין גורמי ספורט, ארגונים הומניטריים ובקרה מודיעינית — אחרת הכדור ימשיך לשמש כמסווה וכשדה קרב מוסווה.