אלמוג כהן גילה את הטעם לאימון — התחלה מסקרנת עם תובנות של מקצוען

הודעתו הצנועה של אלמוג כהן — "לא ידעתי שיהיה לי ככה כיף בתור מאמן" — אינה משפט של מה בכך; היא סימן לכך שמעבר מהכריות למגרש האימונים פתח בפניו עולם חדש. כהן, ששונה מהקלעים שבהם נמדדים שחקנים, מבטא כאן גילוי מקצועי שמעטים מודות בו כל כך מהר.

הגורמים להנאה שלו ברורים למתבונן: השליטה הטקטית, ההשפעה הישירה על שחקנים והיכולת לראות תהליכים מתגבשים. אלו לא רק רגש — אלו כישורים שנמדדים בתוצאות, בהתקדמות פרטנית ובהנגשה של רעיונות. כהן מפגין כושר הסברה ותקשורת שמקרבים את הסגל ולא רק מעצימים אותו.

אי־אפשר להתעלם מהערכתי המקצועית: יש לו פוטנציאל אמיתי אך גם פערים שצריך לטפל בהם במהירות — ניסיון בניהול משברים, ניהול סגל ויכולת לעבוד מול ההנהלה במרווחים תקציביים. אם יצליח להבטיח סביבה מקצועית יציבה ולרכך החלטות אימון עם ניסיון טקטי שמעמיק, התוצאות יגיעו. הגורו רואה מאמן נולד, לא רק שחקן שעבר תפקיד.

מסקנה שלי ברורה: להנהלה שחתמה בו אסור למהר להחליף — יש להשקיע בו פעם נוספת עם צוות עוזרים מנוסה ולתת לו ריצת אמון ממוקדת. חיתוך פזיז יפגע בהתפתחות; ביחד עם למידה ממוקדת ובהשקעה באימון קבוצתי, כהן יכול להפוך לשם חם בכדורגל הישראלי בעונה–שנתיים הקרובות.