הגורו חושף: מי באמת חוסם את הסדרת הפירוטכניקה בכדורגל הישראלי

התאחדות הכדורגל אמנם מצהירה תמיכה ברעיון להסדרת פירוטכניקה חמה באצטדיונים, אבל מימוש ההחלטה תקוע בעמל. יש רצון פוליטי ומקצועי להסדיר את הנושא, אך הכוונות נתקלות בפועל במכשולים ביורוקרטיים ובדרישות ביטחוניות כבדות.

הגורם המעכב המרכזי אינו חוסר רצון של המועדונים או חוסר ידע מקצועי — אלא התנגדות ועיכובים מצד גופי אכיפה וביטחון שמציבים תנאים שלא נראים פרקטיים ליישום שגרתי. משטרת ישראל וגורמים ביטחוניים דורשים פרוטוקולים, בעלי תוקף משפטי וקנסות דרמטיים, מה שמעמיס על האחראים באצטדיונים.

האינטרסים מתנגשים: מועדונים רוצים לנטרל סיכונים ולהשיב אווירה חגיגית, אוהדים דורשים חופש ביטוי בטוח ומערכת הביטחון חוששת מאי־השליטה. התוצאה היא סטגנציה — הצהרות תמיכה מצד ההתאחדות מול עמימות פרקטית בשטח, ופגיעה ביכולת להגיע להסדר גורף שיגדיר גבולות וחובות.

מסקנת הגורו ברורה: אם ברצוננו להסדיר פירוטכניקה חמה בצורה אחראית, יש לקיים שורה של פיילוטים מפוקחים, לחייב אחראי בטיחות מוסמך בכל אצטדיון ולהציב מנגנון סנקציות מדוד ושקוף. ללא מתווה מוסכם בין ההתאחדות, המשטרה והממשלה — הסדרה תישאר בחזון בלבד, והכדורגל הישראלי ימשיך לשלם מחיר של חוסר החלטיות.