הגורו: העקורים של הצפון — עירוני קריית שמונה שלוש שנים בלי בית

עירוני קריית שמונה הפכה בשנים האחרונות לסמל של קבוצה שעזבו אותה גם הבית וגם הזמן. שלוש עונות של משחקים באיצטדיונים זרים הפכו את הקבוצה ללהט בהמתנה — ריקנות ביציעים, חשבונות שלא מסתדרים וזהות מקוטעת.

הסיבות ברורות מבחינת מי שבוחן את המפה מקרוב: סכסוכים מנהליים, בעיות רישוי ותכנון תשתיות דוחפים את הקבוצה החוצה מהעיר. התוצאה הכלכלית ניכרת מיד — ירידה בהכנסות משחקים, קושי במשכורות ופגיעה באטרקטיביות מול שחקנים ומממנים.

השלכות מקצועיות פגעו ביציבות על הדשא ובתוכנית הפיתוח לטווח הארוך. שחקנים וצעירים בוחרים מסלולים אחרים כשהאופציה הביתית לא קיימת, והאימון היומי מאבד מעוצמתו כשהמרכזים והציוד מפוזרים. זו לא רק בעיה לוגיסטית — זו פגיעה בזהות המועדון והקשר עם הקהילה.

מסקנת הגורו ברורה וחד־משמעית: עירוני קריית שמונה חייבת להחזיר לעצמה בית או להגדיר חלופה מוסכמת בתוך שנה, אחרת התהליך ההידרדרות יהפוך בלתי הפיך. דרוש מתווה פיננסי קשוח, דיאלוג מיידי עם הרשויות והשקעה ממוקדת בנוער ואוהדים — אחרת לא רק העונה תיאבד, אלא העתיד של המועדון.