מחיר הכוח: כשהמונדיאל מוחק מאמנים — 15 סיימו את תפקידם

גם אחרי גאוות ההישגים, המחיר של כשל גלובלי נחת בחדות: 15 מאמנים שהדריכו נבחרות במונדיאל מצאו את דרכם החוצה בתוך חודשים ספורים. המספר מדבר על היעדר חסינות, גם ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל. זו תזכורת שהטורניר הגדול הוא גם פסק דין מקצועי ותקשורתי.

מדובר בתערובת של כשלי תוצאה, ציפיות בלתי-ריאליות ולחצים פוליטיים בתוך התאחדויות ומועדונים. לעתים פיטורין הם תגובתיות — להראות שההנהלה 'פעילה' מול אוהדים ומממנים. לעתים זו החלטה נכונה, ולעתים היא שורפת שלבים בבניית תהליך ארוך טווח.

התוצאה ברורה: תחלופתיות מונעת המשכיות טקטית ופוגע בפיתוח שחקנים ובאינטגרציה של מערכות משחק. מאמני-ביניים ממלאים חללים, תכניות עבודה נקטעות ושחקנים מתמודדים עם זהות סגלית משתנה. הכדורגל המודרני מפסיד בעת שמשפטי קצוות מחליפים חזון.

הגורו אומר: המחיר יתגבר אם התאחדויות ומועדונים לא ישנו את מדדי ההצלחה שלהם. המלצתי ברורה — לתת למאמנים מסגרת זמן מוגדרת, מדדים כמותיים ברורים ותמיכה מקצועית, אחרת נמשיך לראות פיטורים אחרי כל טורניר גדול. בתחזיתי, נתקל בתחלופה נוספת בטווח הקצר, וללא שינוי תרבותי המספר של '15' רק יגדל.