אבו עביד ותקיפת אוהדי נתניה: שׁבר האמון בכל הקווים

אבו עביד יצא אתמול בהודעה קשה: "קומץ אוהדי נתניה תקפו אותי", ועל הבמה הציבורית חג'ג' תמה בפה מלא — "לאן הגענו?" האירוע, בין אם קרה ביציאה מהאצטדיון ובין אם במקום אחר, מציב שוב במרכז את שאלת הביטחון האישי של שחקנים מול הקהל.

התמונה רחבה יותר מהפרט הזה: ישראל כדורגל סובלת מהסלמה של התנהגות קיצונית ביציעים, וכששומרי הסדר והמועדונים לא מסוגלים למנוע אירועים כאלה — המחיר החברתי גבוה. יש כאן כשל מערכתי של אכיפה, פרוטוקולים ותרבות מועדונים שמרשה לעצמה להתעלם מהחריגים.

התגובות הציבוריות היו חריפות, אך במקביל חמקו מהותיות פסקי הדין מול האשמים. מועדוני הכדורגל מחויבים למצות את הדין עם פורעים, והאיגוד חייב להפעיל סנקציות תקדימיות שיחזירו את האצטדיון למקומו כמרחב ספורטיבי בלבד. רשות החוק והסדר צריכה לשתף פעולה עם הפלונטר הארגוני כדי לאפשר זיהוי מהיר והרדמה של מעגלי האלימות.

הגורו אומר זאת בלי היסוס: אי סבירות ההתרחשות היא אופציה יקרה — חובה לחולל שינוי מיידי. איסור כניסה ממושך, קנסות כבדים, משמעת פנימית במועדון ושדרוג אבטחה מעשית — אלה לא המלצות, אלה תנאים להישרדות הכדורגל הישראלי. אם לא נעשה זאת עכשיו, הפגיעה במוניטין ובשמירת השחקנים תימשך ותחריב את המגרש ואת הקהל האמיתי.